לביטוח בע"מ נ' הרפז ואח'

פסק דין

1. תביעת שיבוב בגין תאונת דרכים מיום 10.4.07 בצומת הרחובות דרך רמתיים ומגדיאל, בהוד השרון.

הרכב המבוטח על ידי התובעת, נהוג בידי מר זאב ברקאי, פנה ימינה בצומת, עצר בעקבות רכב שלפניו, ואז נפגע מאחור. בתאונה היו מעורבים רכב נהוג בידי הנתבעת 1, גב' אסתר הרפז, שנסע בעקבות רכבו של ברקאי, ורכב נהוג בידי הנתבע 3, מר ששון נוח, שנסע בעקבות רכבה של הרפז. הנתבעים בתביעה הם שני הנהגים המעורבים, המבטחות שלהם, וכן חב' בני נוח בע"מ, שהיא מעסיקתו של מר נוח.

אין מחלוקת כי התביעה מוצדקת, בגין הנזק לרכב הראשון בשרשרת, שנפגע מאחור. המחלוקת היא בין הנהגים של שני כלי הרכב שנסעו אחריו: גב' הרפז ומר נוח.

2.גב' הרפז טוענת כי שמרה מרחק מרכבו של ברקאי והצליחה לעצור במרחק של כמטר מאחוריו, מבלי לפגוע בו, וכי נהדפה אליו על ידי רכבו של מר נוח, שפגע בה מאחור.

היא העידה כי לרכבה לא נגרם כל נזק.

מר נוח טוען כי ראה שהרפז פגעה ברכבו של ברקאי ובלם, אך לא הצליח למנוע לחלוטין פגיעה ברכבה של הרפז. לטענתו, הפגיעה היתה קלה ואירעה רק לאחר שהרפז התנגשה קודם לכן ברכבו של ברקאי.

3.ברקאי העיד כי חש מכה אחת ברכבו, וכי לא ראה אם הרפז התנגשה בו, לפני שנפגעה על ידי רכבו של נוח, או שנהדפה אל רכבו על ידי רכבו של נוח. בדיווח על ידי ברקאי למבטחת שלו (התובעת) נכתב "... ולפתע פגע בי מישהו מאחור, אשר נדחף על ידי רכב שלישי". גם בתביעה קטנה שהגיש ברקאי בגין נזקיו העקיפים, הוא הגיע להסדר עם המבטחת של נוח, ללא מעורבות של הרפז.

ברקאי התבקש להסביר דברים אלה, לנוכח דבריו כי לא ראה אם הרפז פגעה בו ישירות או נהדפה על ידי רכבו של נוח. הוא השיב כי בחילופי דברים בין שלושת הנהגים, לאחר התאונה, טענה הרפז כי נדחפה אל רכבו של ברקאי על ידי רכבו של נוח, ונוח השיב על כך: "לא קרה לך שום דבר, בקושי פגיעה קטנה" (בעמ' 2 לפר'). מכך הסיק ברקאי כי נוח אינו כופר בדבריה של הרפז.

4.גב' הרפז העידה על הודאה מפורשת של מר נוח בנכונות גירסתה. לדבריה, "יצאנו מהרכב, דיברנו על השתלשלות התאונה, אמרתי שאתם מבינים שעצרתי, הנהג אחרי אמר: כן, נכנסתי בך והדפתי אותך" (בעמ' 5 לפר').

מנגד העיד מר נוח כי באותה שיחה, "הגברת השנייה, הנתבעת, אמרה שלא קרה לה שום דבר, בנוסף, היא אמרה שהיא נכנסה בו. אני מתכוון לגב' הרפז שיושבת באולם" (בעמ' 6 לפר'). את התשלום למר ברקאי, לאחר שהגיש את התביעה הקטנה, הסביר מר נוח בכך שתשלום זה בוצע על ידי מעסיקתו (הנתבעת 4 בתיק דנן), ולא מכיסו, וסוכן הביטוח יעץ לו, בנסיבות אלה, לייתר את ההליך המשפטי.

5.לאחר ששמעתי את הנהגים, אני מעדיפה את עדותה של גב' הרפז, שעשתה עלי רושם אמין ומשכנע יותר מעדותו של מר נוח. כמו כן, לו היתה הרפז פוגעת ישירות ברכבו של ברקאי, היה מצופה כי ייגרם נזק לחזית רכבה, דבר שלא אירע.

אף התשלום על פי תביעתו הקטנה של ברקאי, באמצעות המבטחת של נוח ועל ידי מעסיקתו, מבלי שהרפז נדרשה כלל ליטול חלק בתשלום זה, תומך בגירסתה של הרפז, כי נוח הודה שהוא הדף את רכבה אל רכבו של ברקאי.

על כן אני מקבלת את עדותה של גב' הרפז, כי היא הצליחה לעצור מבלי לפגוע ברכבו של מר ברקאי, וכי נהדפה אליו כתוצאה מהפגיעה ברכבה על ידי רכבו של מר נוח.

6.בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים 3 - 5, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 3,773 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 16.7.10, ועד לתשלום בפועל.

עוד ישלמו נתבעים אלה, ביחד ולחוד, לתובעת את הוצאות המשפט, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד לתשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ (כולל מע"מ); והוצאות העד מטעם התובעת, מר זאב ברקאי, בסך 300 ₪.

עוד ישלמו הנתבעים 3 - 5, ביחד ולחוד, לנתבעים 1 ו- 2 הוצאות המשפט: לגב' אסתר הרפז - 500 ₪, ולחב' ישיר איי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ - שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ (כולל מע"מ).

7.המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד אדר ב תשע"א, 30 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: